המחאה החברתית של קיץ 2011 ערערה על סוג של בון טון אודות האדישות של הצעירים בישראל. פתאום, צעירות וצעירים הניחו בצד את העניינים הפרטיים שלהם והחליטו לעסוק במשהו יותר גדול והוא "הטוב המשותף". אנשי האוהלים הזמינו את הציבור לא רק לבוא להפגנות אלא גם לשבת במעגלי שיח. היה משהו מאוד מפתיע בשפת הסימנים החדשה שנוצרה בשדרות ובכיכרות הערים: הקשבה, סבלנות, פרגון, הימנעות מחזרות מייגעות. חיווי מיידי בשפת הסימנים חיזק את הדוברים שכיבדו את זולתם.
צילום: מרים דרמוני
המחאה החברתית הייתה הזדמנות מרגשת למורים לאזרחות לטפח בכיתות שיח אזרחי ודמוקרטי. מורים רבים ידעו לנצל את ההזדמנות וזאת בפרט בזכות הרובד היצירתי והוויזואלי של המחאה. התמונות, הסיסמאות והכרזות שעיטרו את הרחובות אפשרו למורים ולתלמידים לנתח ולפרש מסרים מורכבים ולחבר אותם לנלמד באזרחות: מהן זכויות האדם? מה הקשר בין זכויות האדם לזכויות החברתיות? כיצד יממש את זכותו לכבוד ללא חינוך או ללא קורת גג? ומה יש ליהדות לומר על פערים חברתיים?
בין אם מגדירים את הדמוקרטיה כסדרת נהלים או כמסכת ערכים, היא מציבה במרכז הווייתה את המחלוקת. בלי דיונים נוקבים על בעיות ואתגרים אין כל סיכוי לשיפור החברה. לולא המחלוקות הנובעות מריבוי הדעות על אודות דמותה הרצויה של החברה והמדינה, לא היה כל צורך בהסדרת היחסים בין הפרטים לבין עצמם ובין הפרטים לבין השלטון. הדמוקרטיה פועלת לפי כללי משחק מוגדרים שאותם יש ללמוד כי אדם לא נולד דמוקרט. אזרח במדינה דמוקרטית חייב לפתח מיומנויות לא "אינטואיטיביות" בעליל כגון יכולת הקשבה לדעות מנוגדות לשלו, השלמה עם תבוסה אלקטוראלית, הבנה כי פשרה ומתינות עדיפות על כוחניות ושימוש באלימות. זאת המשימה של המורות והמורים לאזרחות: להביא את התלמידים להבנה ולהפנמה של היכולות האלה על רקע ריבוי של סוגיות מורכבות ומחלוקות עמוקות.
לימודי האזרחות בתיכון הן ההזדמנות של התלמידים להבין את המשמעות של היותם אזרחים ואזרחיות במדינה דמוקרטית. בשיעורי האזרחות התלמידים לומדים שדמוקרטיה לא מסתכמת בכך ש"הרוב קובע". הדמוקרטיה מושתתת על הבנה עמוקה שלכל אדם זכויות טבעיות, אזרחיות וחברתיות. בדמוקרטיה השלטון מוגבל על-ידי מנגנון הפרדת הרשויות וגם על-ידי הביקורת של האזרחים כלפי התנהלות הממשלה. בשיעורי האזרחות לומדים התלמידים על מחאה לגיטימית לעומת מחאה שאינה לגיטימית. ולכן רוב המדינות הדמוקרטיות מטילות את האחריות לסוציאליזציה של התלמידים לערכי החברה למערכות החינוך הציבוריות. בבית הספר נפגש התלמיד לראשונה עם המרחב הציבורי. בחברות דמוקרטיות מלמדים את התלמידים על רגעים של מחלוקות בחיי המדינה ומדגישים כיצד פעולות שננקטו בתוך כללי המשחק הדמוקרטי אפשרו לשפר את החברה. כך לדוגמא, התלמידים בארה"ב לומדים בהרחבה על תנועת זכויות האדם נגד אפליית השחורים במדינה. אמנם היה זה תחילה מאבק של ארגונים קטנים מאוד אבל בסופו של דבר, רעיונותיהם הופצו ומאות אלפי אמריקאים שחורים ולבנים כאחד מחאו ופעלו כדי לשים קץ להפרדה הגזעית בארצם.
חיפה: התלמידים דורשים צדק חברתי
חיה סוסן היא מורה לאזרחות בתיכון בשמת בחיפה. מבחינת תלמידיה הדרישה לצדק החברתי היא חלק מהקשיים היום יומיים של הוריהם – אנשים עובדים – שמתקשים לסיים את החודש. עבור רוב התלמידים של ביה"ס בשמת בחיפה הסוגיות החברתיות שעלו לכותרות בזמן המחאה כמו למשל יוקר המחיה, מחיר הדירות, היחלשות מעמד העובדים, הן נושאים שהם והוריהם מתמודדים איתם יום יום ושעה שעה. עבור רובם המחאה החברתית היתה מרגשת ומעודדת: אנחנו לא לבד עם הקושי הזה. אנשים רבים עובדים קשה ולא מצליחים לסיים את החודש. התלמידים ציינו את תחושת הביחד שהעניקה להם המחאה החברתית.
המורה חיה לימדה בשנה שעברה את התכנית "מגינים על זכויות האדם" בכיתה ט' ובתחילת שנה זאת שאלה את תלמידיה: מה הקשר בין מה שלמדנו למחאה החברתית? ואחרי שהתקיים דיון מושכל היא ביקשה מתלמידיה להתחלק לקבוצות ולהציג את תשובותיהם לשאלה הזאת. התלמידים בחרו להפגין את הידע שלהם בדרכים שונות: מאשה, אסתר וולריה עיצבו כרזה, אמינה יצרה פרסומת, ואחרונים חביבים, אריאל ומכאל הכינו סרט באנגלית כדי להסביר לעולם על חשיבות מחאה לא אלימה, דימה ואריאל חשבו שהמחאה היתה פשוט מיותרת!
אורחים מהאיחוד האירופי באו לביקור בבית הספר: הם מאוד התרשמו מעבודתם של התלמידים וציינו כי התלמידים יישמו בעבודותיהם את הנלמד.
כשהאקטואליה נכנסת לכיתה וממחישה את העיקרונות והמושגים הנלמדים, הלמידה הופכת משמעותית, רלוונטית וחווייתית הרבה יותר. בתכנית הלימודים באזרחות מצפים מהתלמידים לפתח "יכולת להבין, לנתח ולהעריך את המציאות המורכבת בישראל – הפוליטית והחברתית." זהו אתגר כביר עבור המורים לאזרחות שחוששים מאוד להיקלע למצב של הצפה רגשית עת שמתקיים דיון בנושא שנוי במחלוקת.
בדוגמא של הכיתה של חיה התממשו מספר מיומנויות הדרושות לאדם המבקש להשתלב בחברה ובעולם התעסוקה: הבנה של נושאים מורכבים, הפנמה שלגיטימי שקיימות נקודות מבט ועמדות שונות על המציאות, חשיבה ביקורתית, למידה שיתופית, אוריינות טכנולוגית ויצירתיות!
