"המפגש היה מעולה, נוצרה כימיה מדהימה בין הילדים והם כבר מחכים למפגש הבא" כך סיכמה מורה מבי"ס הראשונים בגני תקווה את המפגש. "לא ציפיתי להצלחה כזו, הגעתי עם חששות, איך הילדים היהודים יקבלו את הילדים שלנו? איך הם יתייחסו? ולהפתעתי המפגש זרם, הילדים מהר מאוד התחברו ואפילו שכחו שאנו, המורות נמצאות שם, הייתה אוירה מכבדת ופתוחה, אני חוזרת עם כוחות ומוטיבציות לפעם הבאה" (המורה המלווה את הפרויקט מטירה). התלמידים נפגשו במסגרת הפרויקט "מקום -מכאן" של מט"ח בין בי"ס הראשונים בגני תקווה לחט"ב ב בטירה.
איך מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים יכולים להתקיים בתקופה קשה זו ואף להיות מוצלחים ולעורר את הרצון ו"התיאבון" לעוד מפגשים?
מהניסיון שלנו אנחנו יכולים להצביע על מספר פעולות שיכולות לתרום להצלחת המפגשים בין בני נוער ולהופכם למפגשים משמעותיים ומלמדים. "התמיכה הממסדית" או התמיכה מצד הנהלת בית הספר והגורמים המשפיעים בתוך בית הספר הינו אלמנט חשוב מאוד להצלחת המפגשים. תמיכה זו מהווה המעטפת שמספקת את העידוד והלגיטימציה לפעילות. תמיכה זו יכולה להתבטא בהקצאת שעות לימוד שיוקדשו למען ההכנה החד לאומית למפגש, מעורבות פעילה של המחנכים והמורים בפרויקט, שילוב נושאים כמו קבלת האחר, סובלנות, פלורליזם וזכויות אדם במקצועות השונים שנלמדים. תמיכה והתגייסות מערכתית של בית הספר יכולים להוות גורם מסייע להצלחת המפגשים וכן להעלאת נושאים קונפליקטואלים תוך שמירה על כבודו של האחר ולגיטימציה לנרטיבים השונים.
גורם נוסף, הינו הכנת הקרקע למפגש דרך עבודה חד לאומית עם התלמידים היהודים והערבים. המפגשים החד לאומיים מיועדים לאפשר לתלמידים להעלות חששות, ציפיות, וכן עבודה על פירוק ההבניות החברתיות שדרכן אנו רגילים להסתכל על המציאות. הכנה זו כוללת עבודה סביב סטריאוטיפים ודעות קדומות, איך הם נוצרים ולמה הם משמשים אותנו?
נוסף לעבודה עם התלמידים אנו מסבורים שיש חשיבות עצומה לעבודה מכינה משמעותית עם הצוות החינוכי המלווה את הפרויקט. גם הצוותים החינוכיים אינם לגמרי משוחררים מההבניות החברתיות ומהאווירה הרווחת בחברה. העבודה המשותפת בין הצוותים החינוכיים הערבים והיהודים, בירור שאלות כגון חששות וציפיות, זהות ושיוך לאומי בקרב "המבוגרים האחראים" הינו צעד חשוב מאוד על מנת שהמפגשים בין הצעירים יצליח. אם המורים עצמם אינם עוברים שום תהליך ואינם מגיעים בתחושה של בטחון ואימון אחד כלפי השני, יהיה קשה מאוד להעביר מסרים של חיים משותפים בין תלמידיהם.
כמו כן, אנו חושבים שהלמידה החד לאומית והמפגשים מהווים הזדמנות פז לתרגל עם התלמידים מיומנויות חשיבה כגון פיתוח חשיבה ביקורתית, שאילת שאלות וחקר מעמיק של המציאות. ידע הינו כלי חשוב מאוד כאשר אנו חותרים לקיים מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים, ידע שאיננו שטחי ורדוד אלא שמתבסס על הכרת הנרטיב של האחר וההיסטוריה שלו והמציאות בה הוא חי. כאשר מגיעים למפגש ממקום של מודעות וידע ולא ממקום של בורות ופחד, אנו מגלים שהשיח המתקיים הוא שיח אחר, לא של ניגוח או שיח שנובע מעמדות נוקשות, אלא שיח שמתבסס על כבוד לזולת וקבלתו, ומתמקד בהעמקת ההכרות.
